במהלך בדיקת שדה ראייה, המטופל יושב מול מכונה הנקראת היקפית, המורכבת מכיפה קעורה או מסך ממוחשב. ראש המטופל ממוקם ומיוצב, ונבדקת עין אחת בכל פעם, בעוד העין השנייה מכוסה. המטופל מקבל הוראה להתמקד בנקודה מרכזית ולהגיב בכל פעם שהוא רואה הבזקי אור או עצמים המופיעים בשדה הראייה שלו.

המכונה מציגה סדרה של גירויים אור או מטרות חזותיות במקומות שונים בתוך שדה הראייה. המטופל מתבקש ללחוץ על כפתור או לציין מתי הוא קולט את הגירויים. הבדיקה ממשיכה על ידי שינוי עוצמת ומיקום הגירויים כדי למפות את כל שדה הראייה.

תוצאות בדיקת שדה הראייה מוצגות כחלקת שדה ראייה, המציגה את אזורי שדה הראייה שהמטופל יכול או לא יכול לזהות. זה עוזר לזהות כל אזור של אובדן שדה ראייה, כגון כתמים עיוורים או אזורים בעלי רגישות מופחתת. דפוסי אובדן שדה הראייה יכולים לספק מידע רב ערך על נוכחות, חומרה והתקדמות של מצבי עיניים מסוימים.

ניתן לבצע בדיקות שדה ראייה באמצעות טכניקות שונות, כולל פרימטריה אוטומטית, טכנולוגיית הכפלת תדר (FDT) ובדיקת מסך משיק. השיטה הספציפית בה נעשה שימוש עשויה להשתנות בהתאם לספק שירותי הבריאות ולמצב המסוים המוערך.

חשוב לעקוב אחר ההוראות במהלך בדיקת שדה הראייה כדי להבטיח תוצאות מדויקות. בדיקות שדה ראייה רגילות עשויות להיות מומלצות לאנשים עם מחלות עיניים מסוימות כדי לעקוב אחר כל שינוי בשדה הראייה שלהם לאורך זמן.